המצבים הבריאותיים שבעקבותיהם מומלץ לנגיע לטיפולים בים המלח
ישנן מחלות שהטיפול בהן במי ים המלח מסייע במניעת החמרתן ואף עשוי להקל על הכאבים. מחלות אלו נחלקות לשתי קבוצות: האחת – מחלות מפרקים דלקתיות שבהן נמצא: דלקת מפרקים שיגרונתית, דלקת מפרקים הנובעת מרקע של ספחת וקשחת השלד. השנייה – המחלות שאינן דלקתיות כמו אוסטיאוארתריטיס, פיברומיאלגיה, מחלות עור שונות ועוד.
היתרונות של ים המלח אל מול אתרי מרפא אחרים ברחבי העולם הם האקלים הייחודי שלו, הרכבם של המים, מי המעיינות שלו והבוץ השחור.
בלניאותרפיה לדוגמה הוא סוג של טיפול המבוסס על השהייה בתוך מים מינרליים. לאורך החופים המצויים בים המלח יש שלל מעיינות העונים להגדרה של מים מינרליים וזאת בשל מליחותם המאוד גבוהה. מעיינות אלו נקראים ‘מעיינות גופרית’, משום שהם מכילים תרכובות שונות של גופרית אך לא רק. מים אלו מכילים בתוכם גם יסודות קורט ובהם גם: אבץ, ברום, נחושת, סלניום ועוד והם יכולים להועיל בטיפול במחלות השונות.
חימום המים המינרליים
טיפול נפוץ במיוחד הוא חימום המים המינרליים לטמפרטורה של 38–39 מעלות. המים החמים מסייעים בהפגת הכאבים. אך חימום המים מעבר לטמפרטורה זו עלולה לגרום נזק לגופנו בשל התחממות יתר של הגוף. כמו כן, מומלץ לטבול במים פעם אחת ביום בלבד למשך 20 דקות בכל טיפול. יש לשתות הרבה מים כדי למנוע התייבשות וגם כדי לזרז את תהליך סילוק הרעלים מן הגוף.
הגופרית
כאמור, מי הגופרית מכילים גופרית, מלחים ומינרליים נוספים בריכוז גבוה. הטבילה בתוך בריכת גופרית יכולה לעזור במצבים שבהם אנשים סובלים מדלקות פרקים, מחלות עור כגון פסוריאזיס, שרירים תפוסים, מחלות הקשורות להפרעות בדרכי הנשימה, אלרגיות שונות ועוד.
הטבילה במי גופרית מסייעת בשינויים פיזיולוגיים בגופינו, כמו עלייה בתפוקת הלב, שיפר בצקות, ייצור אנדורפינים מוגבר, עלייה ברמת החמצון, מתן השתן תכוף יותר, דיכוי דלקות, הפחתת כאבים, שיפר הגמישות של המפרקים, סילוק רעלים מהגוף, הגדלת טווחי התנועה והטבה רבה בשיפור מחלות עור.